#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר""א לא דריש מאזנו למעט מוכר עצמו, משום דאיבעי ליה למידרש אזנו ולא אזנה, שאין אמה נרצעת.<br>מהיכן לומד ת""ק דין זה?<br>ומה עביד ביה ר""א?<br>וכיצד לומד ת""ק את שני הדינים?"	אם אמור יאמר העבד, ולא אמה.<br>ואידך שיאמר כשהוא עבד.<br>ואידך מעבד העבד.<br>ואידך לא דריש.	קידושין דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ת""ק ממעט דאין מעניקים למוכר עצמו, מדכתיב הענק תעניק לו.<br>מאי עביד ביה ר""א לס""ד? ומדוע אין דרשה זו נכונה?<br>ולמסקנא? ומה משיב ת""ק?"	"לו ולא ליורשיו. והקשו יורשיו אמאי לא, הא שכיר קרייה רחמנא.<br>אלא לו ולא לבעל חובו, דאין כאן דין שיעבודא דר""נ.<br>ות""ק משיב דבעלמא נמי לא קי""ל כר' נתן."	קידושין דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ת""ק דריש דמוכר עצמו אין רבו מוסר לו שפחה כנענית, מדכתיב אם אדוניו יתן לו אשה.<br>מאי עביד ביה ר""א דפליג?<br>ומהיכן לומד ת""ק דרשה זו?<br>ומדוע אין ר""א לומד משם?"	"לו, בעל כרחו.<br>לת""ק מכי משנה שכר שכיר עבדך.<br>ולר""א אי מהתם ס""ד הני מילי מדעתיה ולא בעל כרחיה, קמ""ל."	קידושין דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר""א בן יעקב בעי קרא למכרוהו ב""ד שיצא ביובל.<br>מ""ט בעינן קרא בפנ""ע ולא ילפינן ממכרוהו ב""ד בג""ש שכיר שכיר? (לס""ד ולמסקנא)."	"בהו""א הוכיחו מזה דלית ליה הך ג""ש, ואיהו האי תנא דלא יליף שכיר שכיר.<br>למסקנא הוא משום דס""ד דכיון דעבד איסורא יקנסוהו ולא יצא ביובל, קמ""ל."	קידושין דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במה מעמידים את הפסוק של 'ושבתם איש אל אחוזתו'?<br>ואת הפסוק של 'ושב אל משפחתו'?<br>ומנ""ל שלא לומר להפך?"	"בנרצע שיחזור ביובל. דאידך כתיבי.<br>במכרוהו ב""ד ב' וג' שנים קודם היובל שיחזור בהם. דאידך כתיבי.<br>וע""כ קרא קמא בנרצע, דכתיב איש, והדבר הנוהג באיש ולא באשה הוא רציעה."	קידושין דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ""ט בעינן למיכתב חזרת יובל גם במכרוהו ב""ד וגם בנרצע ולא גמרי מהדדי?<br>ומ""ט איצטריך למיכתב גם 'ושבתם', וגם ועבדו לעולם?"	"קמ""ל דגם נרצע דמטא זימניה לא קנסוהו. וקמ""ל דגם מכרוהו ב""ד דלא עבד שש יוצא.<br>קמ""ל דלא נימא לעולם ממש אלא חוזר ביובל. ולעולם קמ""ל דלא נימא דיצא בשש, שלא יהא סופו חמור מתחילתו."	קידושין דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אלו תנאים ס""ד דלא ילפי שכיר שכיר ומ""ט אי""ז ראייה למסקנא (3)"	"א. ת""ק המחלק בין מוכר עצמו למכרוהו ב""ד לעניין הענקה, ומסירת שפחה וכו'. ודחו דמקראי נפיק.<br>ב. ראב""י דבעי קרא לחזרת יובל במכרוהו ב""ד, ודחו דס""ד דכיון דעבד איסורא נקנסיה.<br>ג. רבי דקאמר דנמכר לישראל אין בו גאולת קרובים, אלמא לא יליף שכיר שכיר. ודחו דשאני התם דכתיב יגאלנו, לזה ולא לאחר."	קידושין דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם לא יגאל באלה, מה דרשינן מתיבת 'באלה'? (3)<br>והאם גאולת קרובים או אחרים לשחרור או לשיעבוד?	"לר""ע: באלה לשחרור שאר כל אדם לשיעבוד.<br>לריה""ג: באלה לשיעבוד, שאר כל אדם לשחרור.<br>לרבי: באלה הוא נגאל ולא בשש. ובין קרובים ובין אחרים לשחרור."	קידושין דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פליגי ריה""ג ור""ע אי באלה לשחרור בשאר כל אדם לשיעבוד, או באלה לשיעבוד ובשאר כל אדם לשחרור.<br>כיצד סברו לפרש את מחלוקתם בס""ד? ומה הקשו לפי""ז על ר""ע?<br>ואיך פירשו באופן אחר? ואי הכי באלה ל""ל? ומה הקשו לפי""ז?<br>וכיצד פירשו למסקנא?"	"לס""ד ריה""ג דריש באלה לשחרור כדכתיב ואם לא יגאל באלה אלא באחרים ויצא בשנת היובל. ור""ע דרש ואם לא יגאל אלא באלה. והקשו דלא כתיב אלא.<br>ואמרו דפליגי בקרא דאו דודו וכו' זו גאולת קרובים, או השיגה ידו זו גאולת עצמו, ונגאל זו גאולת אחרים. ופליגי אי מקרא נדרש לפניו להשוות קרובים לעצמו, או לאחריו להשוות אחרים לעצמו. והקשו דא""כ באלה ל""ל, ואי משום דאל""כ נימא נדרש בין לפניו ובין לאחריו ובאלה ממעט, הדק""ל דלא כתיב אלא באלה.<br>ולמסקנא פליגי בסברא, אי קרובים לשחרור ואחרים לשיעבוד דאל""ה לא פרקי ליה. או קרובים לשיעבוד, דאל""כ הדר ומזבין נפשיה."	קידושין דף טו		
